בעולם בו אנו הופכים להיות מודעים יותר ויותר למקורותיו של המזון שאנו צורכים ולאיכות האוויר שאנו נושמים, זה בהחלט לא מפתיע שאנו הופכים מודעים יותר ויותר גם לחומרים המצויים על גופנו, בצורת תכשירים קוסמטיים ותכשירי טיפוח אחרים.
אבל אילו מרכיבי מוצר מועילים? מזיקים? או ניטרליים? אנחנו כאן כדי לעשות לכן קצת סדר.
לאחרונה אנו שומעים רבות על חומרים מסוכנים המצויים בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה והיופי, טיפוח והטיפולים בעור הפנים והגוף. בד בבד, עם עליית המודעות לנושא, עולה הדרישה למוצרי טיפוח, קוסמטיקה וטיפול בריאים יותר, איכותיים וטבעיים יותר.
חומרים מסוכנים אלו נועדו לשמר את המוצר, להאריך את חיי המדף שלו, להוסיף לו ריח ועוד, המטרה הראשית לרוב בבחירתם של היצרנים בשימוש ברכיבים אלו היא הוזלת המוצר הסופי לצרכן.
לעתים קרובות, הנסיון להפחית בעלויות עלול להביא לנזק לצרכן הסופי, בעיקר משום שחומרים סינטתיים רבים גורמים לגירויים ולפריחה בעור ולתופעות לא רצויות נוספות.
במאמר זה נסקור כמה מן החומרים הסינטטיים הנפוצים אשר נמצאים בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה ונחשבים למזיקים, בעיקר לבעלי עור רגיש ועדין: ילדים, תינוקות ומטופלים הסובלים מבעיות עור שונות דוגמת אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס ועוד.
SLS – סודיום לאוריל סולפט
SLS הוא חומר דטרגנטי המשמש בתעשיית חומרי הניקוי לשטיפה והסרת שומן מרצפות, מנועים ומכונות. עלותו הזולה יחסית הפכה אותו לרכיב מועדף לשימוש תעשייתי. ה-SLS הוא המרכיב המייצר את הקצף בתכשירים רבים בהם אנו משתמשים. כדטרגנט קשה הוא עשוי לגרום לגירוי בעור, גירויים בעיניים, גירוי של ריריות מערכת הנשימה ועוד.
דטרגנט, דוגמת SLS, הוא למעשה סבון סינטטי העשוי הן ממולקולות המסיסות בשומן והן ממולקולות המסיסות במים - מה שהופך אותו לחומר מקציף. נוכל למצוא SLS בסבון נוזלי, בשמפו, בסבוני פנים, בתכשירי שטיפה אינטימית ועוד. נעשה בו שימוש נרחב גם במוצרי ילדים ותינוקות. למעשה, כ- 90% מהמוצרים באופן מזדמן או יומיומי מכילים SLS.
משרד הבריאות קבע
[1] כי
Sodium Laureth Sulfateו Ammonium Laureth Sulfate- הם דטרגנטים קוסמטיים בעלי יכולת הסרת שומן ולכלוך משיער ומעור. מרכיבים אלו גורמים לגירוי בעיניים ובעור של בעלי-חיים וכן באנשים מסוימים. הגירוי דומה לזה הנוצר כתוצאה מחשיפה לדטרגנטים קוסמטיים אחרים וחומרתו עולה עם עלית ריכוז החומר במוצר.
חומרים אלו מאושרים לשימוש בארה"ב ע"י ה- Toiletry & Fragrance Association ,Cosmetic) . (CTFA
על בסיס המידע הקיים, הגיע פאנל מומחים של Cosmetic Ingredient Review, ארגון בלתי תלוי של מדענים שהוקם במטרה לסקור ולבחון באופן יסודי את בטיחותם לשימוש של חומרים שונים המשמשים כמרכיבים במוצרי קוסמטיקה, למסקנה כי אלו הם חומרים בטוחים כפי שהם משמשים כיום בתמרוקים. אמנם, במחקרים שונים נצפה כי Sodium Lauryl Sulfate גורם למשל לשינויים בשכבת האפידרמיס בעורם של עכברים, אולם הוא אינו מסרטן במודלים שנוסו בחיות. ניסויים בעכברים ובארנבות הראו כי SLS אכן עלול לגרום לפגיעה בזקיקי השערה ולהופעת פצעונים.
לסיכום: Sodium Lauryl Sulfate ו Ammonium Lauryl Sulfate- בטוחים לשימוש בריכוזים נמוכים במוצרים המיועדים לניקיון פני העור והשיער, כל עוד מדובר בשימוש קצר המלווה בשטיפה. עם זאת, במוצרים המיועדים למגע ממושך עם העור, יש להימנע מריכוזים גבוהים.
בכל מקרה, הנטייה הרווחת בעולם כיום היא למצוא חלופות בריאות יותר לחומר זה או להשתמש בתכשירים אשר עליהם מצויין כי אינם מכילים חומר זה.
שמן מינרלי – Mineral Oil/ Petrolium
שמן מינרלי, הקרוי גם "שמן פראפין", "פטרוליום נוזלי" ו"שמן מינרלי לבן", נמצא בתכשירים רבים כמו קרם פנים, שמן גוף ואמבט, וזלין, משחות ועוד והוא שמן המופק מנגזרות של זיקוק נפט. השמן חסר ריח וחסר צבע.
שמן מינרלי נמצא כיום ברוב המשחות שנמכרות בבתי המרקחת לבעיות עור שונות כמו אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס.
אז מה הבעיה? שמן מינרלי אוטם את העור, לא מאפשר לו לנשום, להתחדש ולסלק חומרים רעילים ובכך מגביר את הנגעים בעור ומביא לכך שהעור מתייבש מאחר והשמן אינו מאפשר לעור לייצר את השומן הטבעי שלו. פעולה זו בעצם גורמת לנו לצרוך עוד מהתכשיר ובכך אנו רק מחריפים את מצב העור.
כדאי וחשוב לשים לב: עדיין ניתן למצוא שמן מינרלי גם במוצרים לילדים ותינוקות, דוגמת שמן תינוקות, משחות החתלה ועוד.
לסיכום: שמן מינרלי עלול להכיל רעלנים, סותם את נקבוביות העור ולמעשה, פרט למניעת מחסור בלחות, אין לו תרומה חיובית כלשהי לעור.
פראבנים
פראבנים הם סוג של חומר משמר ומונע חמצון, ונמצאים בשימוש כבר משנות ה-50' של המאה הקודמת. מטרת השימוש בהם היא להאריך את חי המדף של מוצרי הבריאות והטיפוח השונים, על ידי מניעת התפתחות עובש ובקטריות בתוך המוצר.
פרבנים ניתן למצוא במוצרים דוגמת
שמפו, קרם לחות, תכשירי גילוח, שיזוף,
איפור ומשחות שיניים וגם בתרופות שונות. בתעשייה, יתרונם של הפרבנים הוא בעלותם הנמוכה,ביעילותם הגבוהה ובהיסטוריה הממושכת של השימוש בהם. פראבנים ידועים כמעוררי פריחות ואלרגיות ועשויים לייצר גם דלקתיות בעור ( - דרמטיטיס) ומנגנון פעילותם של רבים מהם לא ברור לחלוטין עדיין.
הסברה הרווחת היא כי פראבנים משבשים את פעילות הורמון הגדילה, בכך שהם מחקים את פעולת האסטרוגן. כמות גדולה מדי של אסטרוגן עשוייה להמריץ חלוקת תאים בחזה ולגרום
להיווצרות גידולים. זו הסיבה שפראבנים מקושרים לסרטן השד ולבעיות פוריות.
לא מכבר אסר משרד הבריאות, שימוש במשחת ההחתלה "עדינול מועשר – קרם לתינוק מועשר באלוורה וקמומיל" משום שזו הכילה את הפראבן פרופילפראבן
[2].
משרד הבריאות הישראלי אימץ את הגישה האירופאית לעניין פראבנים וקבע כי לא ניתן לבצע הערכת סיכון כמותית לחלק מהפראבנים הקיימים (מסוגים רבים) ולפיכך, לגבי פראבנים שאין לגביהם מידע מספק, ניתנה הוראה על הפסקת השימוש.
לפי משרד הבריאות הישראלי יש להפחית שיווק עתידי של המוצרים המכילים את הפראבנים הבאים: Propylparaben, Sodium Propylparaben, Butylparaben, Potassium
Propylparaben, Sodium Butylparaben
חומרי ריח Fragrances
חומרי ריח הם חומרים סינתטיים המשמשים בקוסמטיקה ובמשחות כדי לתת ריח נעים לקרמים. הבעיה היא שמדובר בחומרים סינתטיים שעשויים גם לגרות את העור ובד בבד לגרות את מערכת הנשימה.
לצערנו, לאחרונה אנו נתקלים בהם יותר ויותר בשעה שהם מבשמים גם חדרי כושר, חנויות, קניונים וחללים נוספים, כך שהחשיפה לחומרי ריח סינתטיים הולכת וגדלה ועשויה לפתח בעיות במערכת הנשימה ובעור.
יותר מ-95% מן הכימיקלים המצויים בחומרי ריח סינתטיים מגיעים מן התעשייה הפטרוכימית. כימיקלים אלו כוללים נגזרות של בנזין, אלדהיהים, פטאלאטים ורעלנים אחרים הידועים כגורמים אפשריים לסרטן, פגמים בתינוקות שזה עתה נולדו, הפרעות במערכת העצבים ואלרגיות – כמה מרעלנים אלו הוכנסו לרשימת החומרים המסוכנים של ה-EPA (הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית)
לסיכום: המגמה הרווחת כיום היא הפחתה בשימוש בחומרים סינטטיים ומעבר לשימוש
במוצרים העשויים מחומרים טבעיים יותר, בריאים יותר ואיכותיים יותר. וגם אם המחיר עבור מוצרים אלו יקר יותר – הוא בהחלט שווה את ההשקעה מבחינה בריאותית.
כמה כללים שיעזרו לכם/ן לדייק את הבחירה שלכן
- קראו את התוויות - קראו את התוויות שעל גבי המוצרים היטב כך שהעיקרון המנחה הוא שהרכיב הראשון הוא הרכיב שריכוזו הוא הגבוה ביותר בתמרוק או בתכשיר. העדיפו מוצר טבעי, איכותי, ללא SLS, ללא פראבנים. אל תרכשו מוצרים שלא ידוע לכם ממה הם מורכבים.
- גם אם מצויין על האריזה שהתכשיר אינו מכיל פראבנים, SLS וכו', בדקו זאת גם ברשימת הרכיבים. חברות רבות מציינות זאת על האריזה בצידה הקדמי אך חובה לכלול את שמות החומרים גם ברשימת החומרים המפורטת.
- אחסון המוצר - זכרו שמוצר ללא חומרים משמרים נוטה להיהרס מהר יותר ולכן הקפידו על תנאי אחסון נאותים - במקרר או במקום קר. אל תשאירו את התכשיר במקומות סגורים, חמים ולחים כמו ברכב, או באמבטיה (מקור להיווצרות פיטריות)
- בשימוש בילדים ובתינוקות – שימו לב שהרכיבים בטוחים לשימוש בילדים ובתינוקות. עורם של ילדים ותינוקות רגיש יותר ונוטה יותר לפתח אלרגיות ופריחות למיניהן.
[1] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/Professional_posts/Pages/01012005_2.aspx
[2] https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/04012018_2.aspx
